"החברה האירופאית" - אבן דרך להרמוניזציה כלכלית באירופה

מבוא

בתקופה זו מתהווה אחת מהיוזמות החשובות ביותר בהן נקט האיחוד האירופי בדרך לאיחוד כלכלי ואדמיניסטרטיבי לשם קידום השוק הכלכלי המשותף במדינות האיחוד.

יוזמה זו המתגבשת בדמותן של שתי רגולציות המסדירות את הקמתה של ישות משפטית חדשה ובשם המקור: (SE) SOCIETAS EUROPEAE (להלן: "החברה האירופאית"), עתידה לחולל ללא כל ספק שינוי משמעותי במבנה המסורתי של חברות באירופה.

הרעיון ליצור חברה פן-אירופית נולד במוסדות האיחוד עוד בשנת 1959. לאחר יותר משלוש מאות ושישים ירחי דיונים (שלושים שנה), "יצאה לאוויר העולם" החברה האירופית במונחה כפי שיפורט להלן באמצעות שתי רגולציות של מועצת האיחוד:

1. רגולציה מס' 2157/2001 שדנה בהקמת החברה האירופית;
2. רגולציה 2001/86/EC המשלימה את הראשונה בכל הנוגע למעורבותם של העובדים בניהול החברה.

שתיהן נתקבלו ביום 8.10.2001 ונכנסו לתוקפן שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2004.

רגולציות אלו, מעבר להשלכות הפוטנציאליות שלהן על כלכלת האיחוד, מבטאות את מגמת האיחוד האירופאי (להלן: "האיחוד") לאחד מנגנונים, לפשט הליכים ולחסוך את הצורך בהקמת חברות, חברות בנות ו/או ברישומן בכל מדינה בה פועל התאגיד העסקי.

מאמר מתומצת זה יידון בהוראות הרגולציה הראשונה והעיקרית המסדירה את הקמת החברה האירופית.

חברה אירופית מה היא:

החברה האירופית, כפי שניתן ללמוד מהשם, אינה עוד חברה מקומית של מדינה מסוימת, כי אם חברה רב לאומית. החל ממועד רישומה באחת ממדינות האיחוד, מוכרת החברה באופן מיידי כישות משפטית בכל מדינה החברה באיחוד, וזו רשאית לפעול בכל אחת מאותן מדינות, כאילו הייתה זו חברה אשר התאגדה לפי חוקי המקום.

מי רשאי להתאגד כחברה אירופאית:

הזכאות לקיים חברה אירופאית אינה מוענקת לכל דורש, כי אם לגופים להם זיקה "אמיתית" לאיחוד.

חברה אירופית חדשה יכולה להתקיים בארבע דרכים המקיימות אחת מן האפשרויות כדלקמן :

1. מיזוג של לפחות שתי חברות ממדינות האיחוד האירופי;
2. רישום חברת החזקות משותפת לחברות ציבוריות או פרטיות משתי מדינות שונות של האיחוד לפחות;
3. הקמת חברת בת ע"י תאגידים משתי מדינות שונות של האיחוד לפחות;
4. שינוי מבנה של חברה ציבורית הרשומה באחת ממדינות האיחוד, אשר בבעלותה חברת בת במדינה אחרת של האיחוד במשך שנתיים לפחות.

כפי שניתן לראות, תנאי סף להקמת החברה האירופית הינו, בין היתר, זיקה ליותר ממדינת איחוד אחת.

החריג היחיד הוא הקמת חברת בת אירופית ע"י חברה אירופית קיימת.

הקמת חברה אירופית כפופה לדרישות סף נוספות, בדבר ותק של שנתיים והון עצמי מינימאלי. קביעת סך ההון העצמי הנדרש הינה בסמכות כל מדינה חברה.

היכן נרשמת חברה אירופית:

רישום חב' אירופית יתאפשר בכל אחת ממדינות האיחוד, אצל נציגי רשם החברות האירופי באותה מדינה.

בהתאם להוראות הרגולציה, תהליכי ההתאגדות והרישום של החברה האירופית יהיו בהתאם לחוקי מדינת הרישום, כאשר ההתייחסות לחברה האירופית הינה כאל חברה ציבורית.

אולם, משנרשמה, אין החברה קשורה עוד בטבורה למדינת הרישום שכן זהותה המשפטית מקיימת לה תנאי פעולה בכל אחת ממדינות האיחוד ללא הגבלה וללא צורך באישור, או ברישום מחדש בכל מדינה בנפרד. יתר על כן, הרגולציה כוללת הנחייה מפורשת, לפיה חל איסור על מדינות האיחוד לקבוע כללים אשר ייצרו אפליה בין חברה מקומית לחברה אירופית ובכך ירוקנו ישות זו מתוכן בהעדר כדאיות.

מנגנוני הניהול של החברה:

היכולת להתאגד כחברה אירופאית מתייחסת כאמור הן לחברות ציבוריות והן לפרטיות, בכפוף לכללים כמפורט לעיל. החברה האירופאית יכולה להיות בעלת גוף מפקח וגוף ניהולי או בעלת גוף ניהולי בלבד.

תקנון החברה האירופית מכיל בנוסף להוראות וולונטריות, גם הוראות קוגנטיות המוכתבות ע"י האיחוד האירופאי וע"י חוקי המדינה המקומית בה התאגדה החברה.

השלמת החקיקה:

דומה כי מעשה החקיקה הפאן–אירופי טרם הושלם לפרטיו, ובנושאים שהם בגדר לאקונה ובאין התייחסות ברגולציה האירופית, יש לפנות למנגנוני השלמה בחוקי המדינה בה התאגדה החברה (כגון: בתחומי מיסוי, תחרות, זכויות יוצרים ופשט"ר), ולפיכך עדיין קיימת כפיפות רבה להסדרים פנימיים של מדינות האיחוד.

מעבר לאמור, חלים על החברה האירופאית (ככל ישות אחרת), כללי המשפט הבינ"ל, אמנות רלבנטיות, ומערכות הסכמים שנחתמו אגב פעילותה העסקית.

סוגיות המיסוי:

בשלב זה, ובטרם תושלם האחידות האירופית בתחום המיסוי, תחוב החברה האירופאית במס בחישוב נפרד לכל מדינה השייכת לאיחוד בה יש לה מוסד קבע.

לפי המצב הקיים, בהיעדר אחידות, ממוסות חברות הפועלות במספר מדינות באיחוד האירופי, על פי שיעורי מס שונים ממדינה למדינה. נציבות האיחוד האירופי דנה בשני מסלולים לפתרון הבעיה: מיסוי החברה האירופאית על פי חוקי המדינה בה מצוי משרדה הראשי, או לחילופין, גיבוש סדרה של חקיקה אירופית, בהסכמת מדינות האיחוד, אשר תיצור בסיס מיסוי אחיד.

יש לציין, כי חלק מהחקיקה האירופית בתחום המיסוי כבר הותאמה ל"שחקן חדש" בדמות החברה האירופית, כך לדוגמא, כללי תשלום דיבידנד בין חברות אם לחברות בנות.

עם זאת, נושא זה טרם הוסדר עד תום והוא מהווה ללא ספק אבן נגף בדרך להתפתחות החברה האירופאית ככלי כלכלי רב חשיבות.

יתרונות מרכזיים:

1. ייתור הצורך בהקמת חברות בנות בכל מדינה בה מתנהל סחר;
2. הקלה על ניוד עובדי החברה בתוך מדינות האיחוד;
3. מיזוג גופים וחברות (בעיקר כאלה שהוקמו אך ורק על בסיס גיאוגרפי);
4. רה-ארגון ואיגום משאבים – (סגירת משרדים רב-מדינתיים אשר שאין בהם צורך);
5. הפיכת הגוף המתאגד כחברה אירופאית לישות כלל-אירופית, והסרת מחסומים לסחר כלל אירופאי;
6. התאמה וזהות בין היחידה הכלכלית ליחידה החוקית של העסקים;
7. ניהול אחיד של חברות בעלי מימד כלל-אירופי;
8. הענקת מעמד "מעין ציבורי" גם לחברות פרטיות שהתאגדו כחברה אירופאית;
9. כללים אחידים של מעורבות עובדים בחברה ובניהולה;
10. פישוט הליכי דווח, דירקטוריונים מצומצמים;
11. יצירת כלים פיננסיים חדשים לגיוס הון.

פעולות ליישום הרגולציה עד שנת 2006:

להערכת הכותבים, צפוי מהלך מואץ לטיפול וגיבוש הסדרים לקראת סוף שנת 2006. לכשיושלם, תצטרף החברה האירופית כ"שחקן" מרכזי בזירה הכלכלית באירופה, ככלי התאגדות ראשון במעלה. מהלך זה עשוי להוביל להרמוניזציה בפעילות המסחרית, פישוט הליכים, והקלה בהתקשרות בין החברות האירופאיות (בעיקר בשל זהות חלקית של עקרונות ודינים). כל אלה כאחד, יעניקו ללא ספק מנוף כלכלי לחברות שיהפכו לכלל אירופאיות, וכפועל יוצא ייווצרו גופים גדולים שהינם תוצר של המיזוגים שעתידים להתרחש.

האם חברה ישראלית יכולה להתאגד כחברה אירופאית:

אכן, ניראה שהבשורה מופנית בעקיפין גם לחברות ישראליות, הפועלות במדינות האיחוד, ובלבד שהן עונות לתנאים הנדרשים. החברות העומדות בדרישות תוכלנה להתאגד כחברה אירופית, תוך שהן נהנות ממכלול היתרונות שנמנו לעיל.

סוף דבר:

כלי העזר המשפטיים והחשבונאיים יידרשו להיטיב לפעול בגיבוש והסדרת פעילות החברה האירופאית, שכן הליך המעבר אינו צפוי להיות פשוט כלל ועיקר, וזאת בשל מגוון מצבי ביניים שייווצרו, אשר יציבו שאלות אשר טרם ניתנה להם תשובה ע"י המחוקק.

בשלהי הדברים, בפנינו עוד חוליה בשרשרת גיבוש האיחוד האירופי, חוליה אשר עשויה לתרום תרומה רבה לאחידות וגיבוש כלכלי נוסף בתוך מדינות האיחוד, בעל השלכות על אופי התאגידים באירופה, לרבות אלה המוחזקים בידי גורמים מחוץ למדינות האיחוד ובכלל זה תאגידים ישראליים.

עוצמת המהלך ויעילותו, תלויים במידה רבה בהכפפת החברות האירופאיות למערכת דינים ומיסוי אחידות ויעילות, זאת תוך הטמעת מעשה החקיקה והשלמות המעבר בין המסגרת הנורמטיבית הקיימת לזו המתהווה.

* כותבי המאמר הינם עורכי דין ממשרד עומר יוסטר ושות' המתמחה בין היתר בדינים בינ"ל, במדינות אירופה ככלל ובמדינות האיחוד בפרט.

** כל המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.